9:01: ליאם מתעוררת ולא מצליחה לקלוט מה
עשתה אתמול בערב: "הזוי לגמרי לחשוב שהתחתנתי אתמול. למרות שהיינו בני זוג
חמש שנים יש משהו חדש ושונה בכך שהוא בעלי. אני מרגישה שאני אוהבת אותו
יותר".
9:07: מנסה לקום מהמיטה ונתפס לה שריר ברגל: "יש לי כאבי רגליים וגב מטורפים, הפנים שלי כואבים מחיוכים. ביום של החתונה לא אכלתי כמעט כלום ובבוקר שאחרי הלכתי לדפוק חומוס. הייתי חייבת להכניס משהו".
10:15: מצליחה לקום והולכת לדפוק חומוס: "הצלחתי לאכול רק חצי צלחת. נראה לי שהקיבה שלי הצטמקה מאתמול".
11:29: נזכרת שמישהו מהאורחים הגיע בלי צ'ק: "נרתענו מאירוע החתונה עצמו. אני לא אשת חתונות, וזה לא היה האירוע של חיי. בן הזוג שלי לא אוהב תשומת לב, ואותי לא מרגש שכל היום עובדים לי על האיפור והשיער, כי זה קורה כמעט כל יום. רציתי משהו שקט וקטן יותר, אז הזמנתי רק חברים ומשפחה".
11:47: מתחילה לחשוב על ילדים: "למרות שאני רק בת 24, ורק התחלתי את הקריירה וילדים זה הדבר האחרון שאני אמורה לחשוב עליו כי לא הספקתי שום דבר - אני חושבת עליהם ממש ברצינות, ומאוד רוצה את זה".
12:03: נזכרת בספקות של "לפני": "אני בחורה מאוד מחושבת, אז היו לי לבטים אם אני עושה את הדבר הנכון, אם אני רוצה חתונה, אם מוסד הנישואים זה משהו שאני מאמינה בו. הרי בעבודה שלי אני כל הזמן מדווחת על מישהו אחר שהתגרש".
12:04: מרגישה הקלה: "האמת, אחרי שהערב הסתיים, הייתה לי תחושה של 'איזה כיף שהחתונה נגמרה'".
13:15: לא מתחרטת: "הכול בולשיט בחוץ. זה רק נדמה שיש חתיכים ומפורסמים שכל יום מתחילים איתך, שהכול נוצץ ואת בטלוויזיה, אבל זה לא אמיתי. כולם בני אדם אחרי הכול. אף פעם לא הייתי זאת שבחרה בני זוג לפי היופי שלהם".
13:16: נזכרת בחודשיים שבהם הייתה רווקה: "כל ערב יצאתי ופגשתי גברים אחרים, אבל הרצון להמשיך עם זה נעלם מהר מאוד כי חזרתי הביתה לבד. זה לא בשבילי, אני צריכה את בן הזוג, את האהבה".
14:10: מגלה כוסית שמפניה שבורה מאחורי הספה: "הייתה לי מסיבת רווקות מטורפת. יש לי חברות מאוד זורמות ורווקות והיה ערב של שיכרון חושים. חשפנים? זה לא הסגנון שלי למרות שהיו כמה בנות שממש רצו. אבל אני לא מספרת מה קרה. מה שקורה במסיבת רווקות נשאר במסיבת רווקות".
14:46: עונדת את טבעת הנישואים: "הייתה לי טבעת אירוסים לפני כן, ככה שהיה לי קל. זה לא ממש הפריע לגברים להתחיל איתי, אבל כשהרמתי את היד עם הטבעת מהר מאוד הם התנצלו וברחו".
15:01: תוהה איפה תהיה בעוד עשר שנים: "למרות שכולם חושבים שאני עוד דוגמנית שהפכה למנחה, המשחק בוער בי והוא חלק מהותי ממני. אני מקווה שבעוד עשר שנים הוא יהיה חלק הרבה יותר נכבד מחיי. הייתי רוצה לגור בתל אביב, אבל המחירים גומרים לי את הבריאות. אני גם רוצה בין שניים לשלושה ילדים, כמובן".
מילים: צביה בלום; צולם בגלריית שלוש, רח' מזא"ה 7, תל אביב שיער אוהד דגן לסולו איפור אורטל אלימלך ל־View ע, סטיילינג מוריאל אלמליח
9:07: מנסה לקום מהמיטה ונתפס לה שריר ברגל: "יש לי כאבי רגליים וגב מטורפים, הפנים שלי כואבים מחיוכים. ביום של החתונה לא אכלתי כמעט כלום ובבוקר שאחרי הלכתי לדפוק חומוס. הייתי חייבת להכניס משהו".
10:15: מצליחה לקום והולכת לדפוק חומוס: "הצלחתי לאכול רק חצי צלחת. נראה לי שהקיבה שלי הצטמקה מאתמול".
11:29: נזכרת שמישהו מהאורחים הגיע בלי צ'ק: "נרתענו מאירוע החתונה עצמו. אני לא אשת חתונות, וזה לא היה האירוע של חיי. בן הזוג שלי לא אוהב תשומת לב, ואותי לא מרגש שכל היום עובדים לי על האיפור והשיער, כי זה קורה כמעט כל יום. רציתי משהו שקט וקטן יותר, אז הזמנתי רק חברים ומשפחה".
11:47: מתחילה לחשוב על ילדים: "למרות שאני רק בת 24, ורק התחלתי את הקריירה וילדים זה הדבר האחרון שאני אמורה לחשוב עליו כי לא הספקתי שום דבר - אני חושבת עליהם ממש ברצינות, ומאוד רוצה את זה".
12:03: נזכרת בספקות של "לפני": "אני בחורה מאוד מחושבת, אז היו לי לבטים אם אני עושה את הדבר הנכון, אם אני רוצה חתונה, אם מוסד הנישואים זה משהו שאני מאמינה בו. הרי בעבודה שלי אני כל הזמן מדווחת על מישהו אחר שהתגרש".
12:04: מרגישה הקלה: "האמת, אחרי שהערב הסתיים, הייתה לי תחושה של 'איזה כיף שהחתונה נגמרה'".
13:15: לא מתחרטת: "הכול בולשיט בחוץ. זה רק נדמה שיש חתיכים ומפורסמים שכל יום מתחילים איתך, שהכול נוצץ ואת בטלוויזיה, אבל זה לא אמיתי. כולם בני אדם אחרי הכול. אף פעם לא הייתי זאת שבחרה בני זוג לפי היופי שלהם".
13:16: נזכרת בחודשיים שבהם הייתה רווקה: "כל ערב יצאתי ופגשתי גברים אחרים, אבל הרצון להמשיך עם זה נעלם מהר מאוד כי חזרתי הביתה לבד. זה לא בשבילי, אני צריכה את בן הזוג, את האהבה".
14:10: מגלה כוסית שמפניה שבורה מאחורי הספה: "הייתה לי מסיבת רווקות מטורפת. יש לי חברות מאוד זורמות ורווקות והיה ערב של שיכרון חושים. חשפנים? זה לא הסגנון שלי למרות שהיו כמה בנות שממש רצו. אבל אני לא מספרת מה קרה. מה שקורה במסיבת רווקות נשאר במסיבת רווקות".
14:46: עונדת את טבעת הנישואים: "הייתה לי טבעת אירוסים לפני כן, ככה שהיה לי קל. זה לא ממש הפריע לגברים להתחיל איתי, אבל כשהרמתי את היד עם הטבעת מהר מאוד הם התנצלו וברחו".
15:01: תוהה איפה תהיה בעוד עשר שנים: "למרות שכולם חושבים שאני עוד דוגמנית שהפכה למנחה, המשחק בוער בי והוא חלק מהותי ממני. אני מקווה שבעוד עשר שנים הוא יהיה חלק הרבה יותר נכבד מחיי. הייתי רוצה לגור בתל אביב, אבל המחירים גומרים לי את הבריאות. אני גם רוצה בין שניים לשלושה ילדים, כמובן".
מילים: צביה בלום; צולם בגלריית שלוש, רח' מזא"ה 7, תל אביב שיער אוהד דגן לסולו איפור אורטל אלימלך ל־View ע, סטיילינג מוריאל אלמליח
