אם חשבתם שבילוי משפחתי, ארוחה משפחתית או נסיעה לחו"ל מחזקים את הקשר בין הורים וילדים כדאי לחשוב שוב. נראה שהטרנד החדש בתחום הבילויים משותפים, הוא קעקועים משותפים להורים ולילדים יחד.
נילי (שם בדוי) בת ה-32 החליטה לפני חמש שנים לעשות יום קעקועים משפחתי ביחד עם שתי אחיותיה ואמה. כל הארבע ניגשו לחנות הקעקועים וקעקעו על גופן את המילה "משפחה" בסינית. לדברי נילי, אמה שהייתה אז בת ה-50, התלהבה מאוד מהרעיון.
בסופו של דבר, הקעקוע המשפחתי נכנס לפנתיאון החוויות המשפחתיות הכי מדוברות. "כל החברות של אימא שלי התלהבו מאוד. היא בעצמה לא האמינה שבגילה היא עושה את זה, אבל היות שהיא מאוד משפחתית היא החליטה ללכת עם זה עד הסוף".
גם תיקי שחזרה מטיול עם כל המשפחה בתאילנד, החליטה לעשות יחד עם בתה בת ה-16 קעקוע. "בחיים לא הייתי חושבת לעשות עם אימא שלי דבר כזה", אומרת תיקי, "כשאימא שלי היתה בגיל 45, כמו שאני היום, היא כבר היתה סוג של זקנה. היא התלבשה בצורה זקנה, ובכלל לא ממש תקשרתי איתה. לעומתה, אני חברה של כל החברות של הבת שלי. אנחנו משוות קעקועים בינינו ומעבר לזה לכל החברות שלי יש קעקועים".
מרד הנעורים מול מרד ההזדקנות
אילנה שניר, מומחית ליחסים בתוך המשפחה מסבירה שהטרנד של קעקועים משותפים להורים וילדים היא רק חלק מתופעה רחבה יותר של בני 40 ו-50, שרוצים להישאר צעירים. "אנחנו חיים בעידן שבו יש טשטוש בין התפקידים השונים. להורים אין כבר את הסמכות שהייתה להורים שלנו. ההורים היום רוצים להיות החברים של הילדים, הם רואים את עצמם צעירים, במיוחד בגילאי 40. הם מרגישים עדיין צעירים, ויכולים לעשות הכל".
שניר מסבירה כי בין ההורים לבין ילדיהם המתבגרים יש הקבלה מבחינת השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. מרד הנעורים מול מרד נגד ההזדקנות. היות שגיל ה-40 היום הוא ה30 של פעם, ההורים מרגישים שהם באמת יכולים לעשות הכל, וכל החיים עוד לפניהם. זה מקביל, לעובדה שהאימהות מתלבשות כמו הבנות שלהן, שהאבות הולכים עם עגיל וקוקו, הדור הזה פשוט לא רוצה להזדקן. כמו שהדור הקודם אולי השלים עם ההתבגרות שלו, הדור הזה משיב מלחמה שערה".
"מה יגידו הלקוחות בבנק?"
אל שחר סוקול, מקעקע והבעלים של מרכז הקעקועים רדיקל טאטו בתל אביב, מגיעים מבוגרים, זוגות של הורים וילדים. הוא מופתע כששואלים אותו לגבי זהות המתקעקעים. "הם מצויים בכל הגילאים ובכל המגזרים", הוא מספר, "סבתות, דתיים שבאים לקעקע סמלי קבלה, הרבה הורים שבאים לעשות קעקועים יחד עם הילדים. אנשים מבוגרים שחלמו על קעקוע ולא יכלו להרשות לעצמם בגלל עבודה, וגם כאלו שבאים לעשות מתנת יומולדת."
ורד ויעל, (21,51), אם ובת, הגיעו לסטודיו של סוקול במטרה להתקעקע ביחד. הן חיפשו דבר שיסמל את הקשר המיוחד ביניהן, קשר של אם ובת. "אנחנו יותר כמו חברות טובות", אומרת ורד, "כשהייתי צעירה, אמא שלי נתנה לי שרשרת שעוברת בירושה במשפחה ולצערי איבדתי אותה. אז לא היה לי מה להעביר ליעל. שאלתי את יעל אם היא רוצה שנלך לעשות שרשראות תואמות, והיא הציעה שנעשה משהו שלא ילך לאיבוד".
הן מצאו את עצמן בסטודיו, מעיינות בתמונות ומנסות למצוא משהו שיהיה לטעמן המשותף. "אני רוצה פרפרים", הכריזה יעל, "ואמא - את תעשי תואמים לשלי, נעשה אותם עפים בשורה מהעורף עד הגב התחתון". ורד לא ממש התלהבה. "אני אומנם אימא קולית, אבל עדיין אני צריכה להיות שלמה עם זה", היא אומרת, "צריך משהו סולידי, אחרת מה יגידו הלקוחות בבנק? החברות? יחשבו שאני במשבר גיל העמידה".
לבסוף החליטו השתיים לקעקע על עצמן קעקוע זהה של צמיד לרגל. "משהו שיקשט אותנו", אומרת יעל, "וגם זה מתאים לכל גיל. לא שאני רומזת שאמא זקנה או משהו".
גם המקעקעים בפסיכו טאטו פוגשים אימהות ובנות רבות שבאות להתקעקע ביחד, אבל לרוב אלה הבנות שגוררות את אימא שלהן ביום כיף משותף או לציון יום הולדת. לעתים זה אפילו קורה כאשר אמא מתלווה לבתה שמחליטה לעשות קעקוע, וברגע ספונטני מחליטה גם היא להתקעקע. יש משהו באוירה שנכנסים אליה בסטודיו לקעקועים. הקעקועים הנפוצים אצל אימהות ובנות הם לרוב סמלים קטנים כמו אותיות, מילים, שמות, או חיות שמסמלות משהו - פרפר, דולפין, פרח ועוד. תמיד מאחורי הקעקוע תהיה משמעות לקשר ביניהן.
הגשמה עצמית או משבר גיל ה-40?
הקעקועים הפכו למקובלים ונפוצים עד שלא קיימת כבר שכבת גיל שאין בה מישהו שלא עשה קעקוע. כך למשל, איציק ומלי, בני 68, שהחליטו לקעקע על גופם את עץ המשפחה. "אנחנו אוהבים את הילדים והנכדים והם מה שגורם לנו לחייך בבוקר" מספרת מלי, "היינו בטיול בחו"ל והתגעגענו מאוד. נכנסנו לחנות קעקועים וביקשנו לכתוב את שמותיהם של הילדים והנכדים. מאז כולם הולכים איתנו לכל מקום".
לדברי הפסיכולוגית, הילה גולדברג, מגוון הסיבות לעשות קעקוע הן עצומות. החל מהחלטה רגעית ופזיזה של נעורים, עבור בלחץ חברתי, בתקופה בחיים, בסוג של מרד, וכלה ברצון לייחד את עצמך, באמונה בהשפעה המאגית של כתובת הקעקע, בסיבות דתיות, בהשתייכות לקבוצה ועוד.
לדבריה, בסביבות גיל החמישים, אנשים מגיעים לשלב בגרות מאוחרת, והעניין המרכזי בחייהם הוא שלמות ומימוש אל מול ייאוש. כל הקונפליקטים המרכזיים כבר מאחוריהם, ואם הם נפתרו הם עשויים להגיע למימוש עצמי.
אז בעצם זה לא ללכת נגד הזרם, אלא לשחות ממש איתו?
"כשמדברים על מרד, מתייחסים בעיקר לגיל ההתבגרות. בגילאים מאוחרים יותר יש מצב של השלמה ושל ביטוי של מימוש עצמי. קעקוע הוא דוגמה לכך. זה לא נובע דווקא ממקום של ללכת נגד הזרם, אלא לתת ביטוי למשהו פנימי".
"להיזהר מלהיות פאתטיים"
ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה ומנחת הורים, דווקא לא שותפה להתלהבות הכללית. "בסופו של דבר, ההורים חושבים שאם הם יעשו קעקוע או יעשנו איתם סמים, הם יהיו קולים. אבל בצורה הזו הם מאבדים את המקום שלהם בבית. הילדים רוצים הורים. נכון שההורים של היום לא נראים כמו ההורים של פעם, אבל הורים צריכים להיות הורים. קעקועים בגיל מסוים, לדעתי וגם לדעת ילדים רבים, זה פאתטי לגמרי".
החלטתם לעשות קעקוע? שימו לב לסכנות
חשוב לזכור שעם כל הכבוד להגשמה העצמית, יש בקיעקוע גם סיכונים. מעבר לעובדה שכדי להיות מקעקע אין ממש צורך בהכשרה מסודרת אלא רק רישיון עסק עם אישור משרד הבריאות, עלולים להתפתח זיהומים, צלקות, ובעיות בריאותיות שונות.
ד"ר מיכאל שוחט, מומחה ברפואת עור, מזהיר מפני הסיכונים:
- יש לבחור מקעקע מיומן ומקצועי.
- כדי להימנע מזיהום חשוב להקפיד על כלים סטריליים.
- מקועקעים עלולים להידבק ממחלות המועברות באמצעות הדם, ובנוסף לכך אנשים המחליטים לעשות קעקוע צריכים לבדוק אם הם אלרגיים לצבע שמשתמשים בו.
