01‬ שער: קארין רויטפלד נפרדת עם פיקסלים

מספיק מבט אחד בשער מרץ הנוכחי של גיליון "ווג פריז" כדי לסכם את שבועות האופנה שהסתיימו בניו יורק, בלונדון, במילאנו ובפריז. מעבר להיותו הגיליון האחרון שערכה קארין רויטפלד, שפוטרה והוחלפה בסגניתה, עמנואל אלט, הוא מספר סיפור של תקופה: הפריימים נראים כמו צילומי מסך מתוך סרט וידיאו או מסך מחשב, ברזולוציה נמוכה שמדגישה את הפיקסלים הדיגיטליים, והדוגמנית

המככבת בהפקה, ססקיה דה ברו, בת טיפוחיה של רויטפלד, מנהלת בלוג מצליח.

קארין רויטפלד מאמינה בעולם הדיגיטלי. ולעולם הדיגיטלי יש הרבה מה לומר על עולם האופנה, והוא אינו חוסך במילים.

הפריים האיקוני שיישאר ממיליוני הפריימים שצולמו הוא כנראה זה של קייט מוס, בתצוגה המרהיבה והפטישיסטית שעיצב מארק ג‘ייקובס ל"לואי ויטון", מעשנת על המסלול.

- על התצוגה של לואי ויטון

ארבעת שבועות האופנה, אך במיוחד זה הפריזאי, היו חלום רטוב לאנשים שחיים במרחב הווירטואלי, בבלוגים, בטוויטר ובאתרים. איש מהם לא יכול היה לדמיין את הסקנדלים שיפקדו את בתי האופנה במהלך החודש, סערות שעליהן ניתן לדווח באובססיביות, בחופשיות, מבלי לסנן.

תרבות האונליין יצרה מרווח זמן אפסי בין מועד ההתרחשות לדיווח. מיליוני פוסטים, עדכוני פייסבוק וטוויטר, וידיאו ותמונות שצולמו בסמארט-פונים, כל אלו בחשו עמוק בקלחת. פרשת גליאנו הובילה למשחק הימורים באשר למחליפו בבית "דיור" (ריקרדו טישי שיעזוב את "ז'יבנשי", טענו לבסוף ציוצים יודעי דבר); ההתמוטטות הנפשית של כריסטוף דקרנין, מעצב "בלמיין", נחשפה אונליין, כמו גם השמועה העיקשת באשר להחלטה של "קלואה" שלא לחדש את החוזה של המעצבת הראשית, האנה מקגיבון. וכמובן שלצד השמועות, ליווה העולם הווירטואלי את אירועי החברה שעטפו את שבועות האופנה.

  
מובן שלאונליין יש השפעה כלכלית ישירה, בין אם באמצעות מכירה ובין אם באמצעות יחסי ציבור. אתרי רכישות כגון "נט א-פורטה", "מודה אופרנדי" ועוד אפשרו למעריצות לקנות את הקולקציות באופן כמעט מיידי, ובכך ענו על התאווה הגוברת

לקבל הכול ביד, ומיד. "ברברי" הוסיפו כפתור "קנה עכשיו" למעילים ותיקים שהוצגו בלונדון, ואם מוסיפים את העובדה שכמעט כל בתי האופנה אפשרו לצפות בשידור חי בתצוגות באינטרנט (אפילו "קסטרו" מיהרה לאמץ את הטרנד), נראה שהעולם נמצא בכף ידו של אוהב האופנה המצוי.

לצד הברכה, מוטלת על בתי האופנה גם קללה. כפי שניסחה זאת עורכת "ווג איטליה", פרנקה סוזני, בריאיון ל"דיילי מייל", כשהגנה על החלטתו של טום פורד לא לחשוף את הקולקציה החדשה שלו: "מוכרחים להודות. ברגע שבו אתה מופיע אונליין, הם מעתיקים אותך, ומעתיקים אותך, ומעתיקים אותך. לא להיות אונליין? האם זה מגביל? כאן כל אחד לעצמו. לטום יש קונספט מאוד מדויק".

אם חשבתם שהקאמל של החורף הקודם הוא צבע קשה ללבישה, נסו את הצבע של החורף הקרוב: צבע האוקר, הצהוב העמוק, ובלי להתפייפף, כן, הצבע של העונה הבאה הוא חרדל. כשמתאימים את הצבע לחומרים חורפיים נוצר שילוב מנצח, בייחוד באריגי צמר וטוויד. מצטייני מחלקת הדיז'ון: "בוטגה ונטה", "גוצ'י", "פראדה" ו"הרמס".

הטכנולוגיה מצעידה את האופנה אל המכאניות והקדמה: חומרים חכמים, פיתוחים טכנולוגיים, דפוסים דיגיטליים. למרות זאת נדמה שעולם האופנה מבקש לעצמו עוד רגע אחד של חסד, כשהוא נצמד העונה, יותר מתמיד, אל תהליך היצירה הקלאסי.

התחייה של חייטות "לפי הספר" מורגשת מאוד, ומלווה בבחירת חומרים איכותיים, כאלה שמרכיבים מלתחה שתשרוד לאורך זמן, גם מבחינה פיזית וגם מבחינת התנודות באופנה. היידר אקרמן הפגין את הגישה באחת הקולקציות החזקות ביותר שהוצגו, כשיצר בגדים ששידרו מעל הכול את הבחירה באיכות חומרית, בחשיבה על לקוחה מסתורית אך מושכת, ובתחושה הארצית.

במחלקת עבודות היד היה ייצוג בולט לעבודות היד המסורתיות, בראשן הקווילט: האחיות לבית "רודארטה" שאבו השראה מטכניקת הקווילט המאפיינת את כת האמיש, וגם סינתיה ראולי האמריקאית ו“הרמס" יצרו קווילטינג גיאומטרי במגוון פריטים וחומרים.  

- על תצוגת "רודארטה"

השימוש בדוגמאות גראפיות ומודרניסטיות, במראה נקי וחד, עם השראה ברורה שמאזכרת את זרם הקוביזם ואף את מונדריאן, נראה בתצוגות של "פראדה",‬ "בלנסיאגה", "קוסטום נשיונל" ו"סלין".

- על התצוגות של "פראדה", "ורסאצ'ה" וז'יל סנדר
- על התצוגה של "סלין"‬

בכל עונה משתלטת חיה אחרת על המלתחה, ומסתמן שזו העונה של הדפסי הנחשים, שמגיעים בגרסאות של עורות ובדים בהדפסה הדיגיטלית, מה שמאפשר תעוזה צבעונית, כמו למשל ב"גוצ'י", "קלואה" או "פראדה".

- על התצוגה של "גוצ'י"

הניקיון הרוחני וההוליסטי שהשתלט על קיץ 2011 ממשיך איתנו, על אף שהצבעוניות הבהירה לא מאפיינת בדרך כלל את מראות החורף, בעיקר מכיוון שהלבן אינו צבע פרקטי, אבל גם כי החורף אפרורי יותר, ויש להחיותו בצבעים חמים. כן, כמו אוקר.

את השימוש בגוני השמנת והלבן אפשר לשייך למצב רוח אופטימי מבחינה כלכלית ששורה כרגע במרבית בתי האופנה, ומכאן, כנראה, נגזרת ההחלטה להכניס את הצבע האופטימי אל החורף האפל והעגמומי. בפינת המופת הלבנה: מעיל הנוצות שיצר סטפאנו פילאטי ב"איב סאן לורן".

המעצב הצעיר כריסטוף למייר, שזאת העונה הראשונה שלו בבית "הרמס", הוא ללא ספק אחת התגליות המופלאות של שבועות האופנה. למייר נכנס לנעליו הגדולות של גוטייה שעשה זאת לפניו במשך שבע שנים, והצליח ללכוד במדויק את רוח בית האופנה. הוא יצר קולקציה נקייה ומעודנת, שמעניקה לצופה בה (וללובשת) תחושה נינוחה ומוכרת, אך חדשנית ומרגשת. הקולקציה שמרה על הפאסון הראוי לבית האופנה היוקרתי, והוסיפה קריצה ספורטיבית למראה רוכב הסוסים המיתולוגי של "הרמס",‬ עם שלל אביזרי עור כמו כובעי מצחייה, ושרשרות עור שמשלבות שיער זנב סוס.

לא חסרו סלבריטאים, בעיקר אלו שהגיעו לקדם את המעצב/ת האהובים עליהם. אבל ולנטינו מנצח עם שורה ראשונה איכותית, שכוללת את קניה ווסט, פלורנס וולש, אלכסה צ'אנג וג'סיקה הארט.

עוד תצוגות:
- תצוגת אלכסנדר וואנג
- תצוגת דונה קארן
- תצוגת מייקל קורס
- תצוגת ויויאן ווסטווד
- תצוגת תיירי מוגלר
- תצוגת דיור
- תצוגת לנוון
- תצוגת ז'אן פול גוטייה
- תצוגת מיסוני