במצרים העתיקה, נבדקו 50 דוגמיות של פודרה, שנשמרו בצנצנות במוזיאון הלובר. אלו סייעו בפענוח תרכובת צבע הפנים האגדי של המצרים הקדמונים הנודע הודות למרקמו הנעים ועמידותו הגבוהה שהתבססה על שילוב בין שומן מן החי ופודרה שחורה המבטיחים שהחומר ייצמד לעור.

קרם הבסיס (foundation) הוא מוצר האיפור הראשון שהופיע בסוף המאה ה-19. לפני כן נהגו להשתמש בתערובת שהכילה טלק וגיר בלבד, לעיתים עם תוספת של מעט פיגמנט אדום כדי להעניק לעור הפנים מראה לבן צחור כפי שהיה מקובל במשפחות האצולה.

בתחילת המאה ה-20 הופיע קרם הבסיס בתרכובת שונה הן מבחינת המרקם והן מבחינת הגוונים, שנועדו להתאים לצבע השיער וסוג הפאות שנהגו לחבוש.
באותה תקופה קרם הבסיס הפך לבסיס האיפור שעליו נהגו להוסיף בהמשך את הסומק, השפתון, הצללית ועוד.

בין שנת 1900 לשנת 1940 האבקות הדחוסות והלא דחוסות היו לטרנד בקרב הנשים ונמכרו בכדים וצנצנות. המרכיבים העיקריים היו: גיר, אבקת טלק, אבקת תחמוצת אבץ ועליהם תוספת של צבעי אדמה.

בסוף שנות ה-40 ותחילת ה-50, עם תום מלחמת העולם השנייה, פותחו סוגים של קרם בסיס שהכיל מרכיבים טבעיים כמו שמני זית, קוקוס, תירס ושקדים, שנועדו לרכך את המרקם האבקתי, וליצור פיזור חלק ואחיד יותר של החומר.
חדשנות נוספת הייתה בהתאמת גוון המייק-אפ לגווניי העור השונים.

בסוף שנות ה-70 נולד קרם הבסיס במרקם נוזלי, מתוך הצורך למראה טבעי יותר ומרקם עדין ונוח. עם השנים, המרקמים של המייק- אפ הפכו דקים יותר, עדינים וקלים יותר ופחות סמיכים.

בשנות ה-80, מבחינים בניצנים של "החזרה לטבע" ושילוב של מרכיבים טבעיים, תוך התחשבות בנושא החשיפה המזיקה לשמש, ושילוב מסנני קרינה בקרם הבסיס. בנוסף, ניתן להבחין בחלוקת קרם הבסיס לגוונים חמים וקרים.

בשנות 2000, תעשיית הקוסמטיקה מזהה צורך עז יותר של הצרכניות בקרם בסיס במרקם קל ושכמעט אינו מורגש, אז נולד קרם הבסיס במרקם מוס, המעניק גימור מאט לעור הפנים, במרקם אוורירי, נושם ומשיי. תוצאת הכיסוי העניקה מראה עור פנים רענן וטבעי.

קרם הבסיס עבר גלגולים רבים, התחדש והשתדרג ואף עבר אבולוציה בצורת השימוש שלו.

השלב הנוכחי באבולוציית המייק-אפ  הוא הרול-און: לוריאל פריז מציגה את המילה האחרונה, בתחום עם True Match Roll-On. קרם בסיס באריזת קומפקט עם גלגלת (רולר) למריחה אחידה, כיסוי דק, טבעי במראה מאט.