אם אין אני לי, לאלו

אחרי השקת קולקצית החורף של אורנה לאלו לפני אי אילו ימים, הוזמנתי לבחור לי תכשיט ולהשוויץ בו בבלוג. מאחר ואני אוהבת תכשיטים וגם להשוייץ, הסכמתי מיד ובחרתי לי צמיד פרפרים יפהפה מהקולקציה. ראה אלוהים כי טובה רוחי עליי ואמר "חחחחחחח". כך הגיע הצמיד המרהיב עם שליח למשרדי והוא קטן כל כך שעמלנו אני וד' רבע שעה להורידו, בעוד אני מחזיקה את ידי בתוך שקית, למקרה הסביר שיקרע ונצטרך לאסוף את החרוזים איכשהו. הוא לא נקרע, אבל ברור היה שאני והוא לא חברים (או כמו שאבא היה אומר "אני והוא יוֹגוֹ יוֹגוֹ"). כשפניתי ליחצנית בשאלה מה לעשות היא אמרה לי "לא ישמע כדבר הזה! לכי מיד לחנות להחליף".

אז הלכתי.

החנות של אורנה לאלו במתחם התחנה מתחבאת היטב. לקח לי חצי שעה ושלושה סיבובים במתחם למצוא אותה, וגם זה רק אחרי שחברותיי ברזילי הראו לי שהחנות צמודה אליהם.

לך תשלח בלוגרית אופנה לחנות תכשיטים צבעונית ועליזה שכזו, איזה תענוג! עכשיו, אני מודה - חשבתי שאני ואורנה לאלו יוֹגוֹ יוֹגוֹ. הייתי תחת הרושם שהתכשיטים שלה יקרים מחד ופושטים מאידך, וכמה טעיתי. ראשית, התכשיטים יצירתיים ומוקפדים להפליא. הורשמתי ביותר בידי המקלות לשיער, שמעוטרים בשני הצדדים, כלומר - גם מאחור מציץ קישוט קטן, והלא רואים את שני הצדדים כשהמקל נעוץ בשיער. איזו תשומת לב לפרטים!

קניתי לי אותו במתנה

שנית, המחירים הוגנים מאד. למעשה, הם זולים יחסית. העגילים הגדולים והמרשימים ביותר עולים 150-250 ש"ח, והשרשרת הכי יקרה שראיתי (וכמה שהיא היתה מרשימה!) עלתה 450 ש"ח. אחרי התלבטות ארוכה וקשה סיוון, המוכרת המקסימה, שסידרה את הבלגן שעשיתי, עזרה לי לבחור בשרשרת הכי יפה. ניתן לענוד אותה במגוון דרכים, כך שהיא מעין חמש שרשראות באחת, משלבת צבעוניות מעודנת עם נוכחות חזקה כמו שאתם כבר יודעים שאני אוהבת בתכשיטים. מחירה 250 ש"ח בלבד, שזה מופלא לדעתי. אין ספק שאתם עומדים לראות אותה הרבה בעתיד.