אזור תעשייתי עירוני, שבאופן מסורתי מאכלס בתי מלאכה קטנים, מפעלים בינוניים, מוסכים ועסקים סיטונאים, הוא קונספט עיצובי שמושך כבר שנים את העוסקים באופנה ובעיצוב, כמיקום שמביא איתו ועם בנייניו, איכות של חיספוס שדרושה לפעמים כדי לסתור עדינות של בגדים. למעצבים שאוהבים חיספוס אבל לא רוצים לבטא אותו דווקא בסוגי בדים קשיחים או בגזרות גסות, ההשלמה הזאת של המראה הגס, התעשייתי והמנוכר מעט שמספקים האזורים האלה, היא מושלמת.

בשנים האחרונות מסתננים גם לשכונות המלאכה של דרום תל אביב עסקי אופנה ועיצוב. זה התחיל עם משרדים לעיצוב, המיועדים ללקוחות עסקיים והמשיך עם חנויות ספורות הפתוחות לקהל הרחב. מתחם העיצוב המושקע של רהיטי קסטיאל, שנפתח לפני כשנתיים ברחוב אלפסי, נתן את הלגיטימיציה הראשונית לרחוב. עכשיו התיישבה בדיוק מולו שירה דולינגר עם בוטיק ורנר.

דולינגר חזרה רק לפני כמה חודשים משהות של עשר שנים בניו יורק, שם התברגה כקניינית בבוטיקים מובילים כ-bigdrop  ו-Atrium וכמעצבת של ליינים פרטיים עבור בוטיקים נוספים. את העיצובים שלה לבשו סלבריטאיות כמו קמרון דיאז, דרו ברימור וג'וליאן מור והכול היה ממש טוב, מלבד העובדה שאת ילדתה הקטנה, העדיפה לגדל בישראל.

לשירה יש נפש מחפשת, זה ניכר מיד כשנכנסים לבוטיק המעוצב ומתבהר עוד יותר במשפטים שהיא אומרת על הפריטים שהיא מציגה בחנות. היא שואלת עליהם הרבה שאלות, שנוגעות בעיקר לרלוונטיות, לפני שהם זוכים להיתלות על קולבים,  זאת שאלה שלא שואלים מספיק בבוטיקים דומים. הבחירה היא של שמות ידועים, אבל דולינגר מתייחסת באופן מובחן למעצבים עכשוויים, כמו אלכסנדר וואנג, טייה ואנטופיו מפינלנד, טרוסמן מארגנטינה, כריסטיאן דה נורד ראד של ראד חורני, וגם מעצבות ישראליות מעולות, כמירית ויינשטוק וליאורה טרגן. מהבחינה הזאת, ההיצע שלה מלהיב, כי לעומת תרבות הפופ המזוהה כל כך עם תשוקה לאופנה העכשווית, מושקעת בו מחשבה על אופנה במובן התרבותי הקלאסי, של אהבה ורגש.

עוד נמצאים שם פריטי וינטג' קוטור של פראדה, לנוואן ואחרים, קולקציה של Acne Jeans בייבוא בלעדי וכן קולקציות מוגבלות של תכשיטים. גם את הפריטים העשויים ביד אומן של ליאורה טרגן, אפשר למצוא רק שם ושווה לקפוץ עד רחוב אלפסי ולו רק בשבילם.  

בוטיק Verner, אלפסי 33 ת"א (מול בית קסטיאל), תל-אביב. 03-5186681.