בפברואר השנה שם קץ לחייו מעצב האופנה האגדי אלכסנדר מקווין. בסופ"ש האחרון, שרה ג'סיקה פרקר, מעריצה צמודה וכואבת, החזירה אותו לכותרות בזכות קן ציפורים מעוצב לעילא. זו התייצבה, לצד חברותיה לסרט ההמשך של "סקס והעיר הגדולה", בפרימיירה החגיגית בלונדון כשהיא לבושה בשמלה מהודרת מקולקציית אביב 2008 של המעצב המנוח. אבל
אבל משהו הצליח להאפיל על השמלה המפוארת: קונסטורקציה מקורית-משהו על
ראשה, שהשלימה את הלוק בעיצובו של פיליפ טרייסי. וכאילו שזה לא מספיק צועק
"אני כאן!", הוסיפה צמיד על הזרוע שספק אם היה עולה לנו על פרק היד. בכך
הצליחה פרקר לעשות את מה שמצופה ממנה ולהציג את קארי בראדשו - גרסת 2010.
זאת לא הפעם הראשונה שפרקר מפקירה את ראשה לטובת פירוטכניקה מעוצבת.
בפרימיירה של הסרט הראשון ב-2008, התייצבה בשמלת קוקטייל ירוקה עם עציץ על
ראשה. כך שנדמה שזה רק טבעי שעם השנים, היא תלך ותשתדרג עם הסגנון, ולא
היינו מצפות ממנה לפחות מזה. זה בהחלט גורם לכל הקשתות לשיער להראות כמו קישוט תמיד ועדין.
ולנו יש סמנתה
על אף שובך היונים, הצלחנו לאתר גם את שאר הבנות בנבחרת. קים קטרל נראתה כמו פצצת מין מהלכת בשמלת סטרפלס שחורה וסופר סקסית של ט'יירי מוגלר, והוכיחה שוב שאין לה שום כוונות להזדקן, להשמין או לתת למישהי עם כובע מופרע לגנוב לה את ההצגה.
לא משנה כמה קריסטין דיוויס תטען שהיא שונה מדמותה, שרלוט יורק-גולדנבלט, יש בכל זאת מכנה משותף אחד: היא לא באמת יודעת מה זה שיק. דיוויס נראית תמיד טוב, נשית ואלגנטית, אבל השמלה הנוצצת מדי עשתה לנו תחושת אלנבי קשה. אולי בגלל הבד בעל האפיל הזול או החלק האמצעי שלא מוסיף לה חן. מצטיינת המחזור היא לא.
סינתיה ניקסון בחרה בשמלה כחולה של נרסיסו רודריגז, ויתרה על הכתום הייצוגי של דמותה והציגה את הבלונד הטבעי מהבית. אנחנו אוהבות את העובדה שהיא העזה ולא הלכה על השחור הקלאסי, אבל היא נוטה ללכת לנו לאיבוד, ולמרות שהגוון מתאים לה, היא נראית מעט משמימה ויומיומית. אהבנו אותה יותר בפרימיירה של שנה שעברה. מה דעתכן?
