במחשבה שנייה, סביר יותר שתמצא את מבוקשה בסמטה לונדונית, שכן במקביל לרכישת בגדי מעצבים והופעות רוויות שמפניה, הזמרת האקסצנטרית אוהבת לחטט בזבל. מבולבלים? זהו כנראה הצעד הראשון בדרך להתאהבות טוטאלית.
הג'ינג'ית שעומדת במרכזו של ההרכב הבריטי Florence and The Machine התגלתה בשירותים של מועדון לונדוני ב-2006 על ידי מייריד נאש, מצמד הדי-ג'ייז המצליח Queens Of Noise, הידועות בקשרים הענפים שלהן בסצינה המקומית. תחת חסותן פלורנס החלה להופיע במסיבות באנגליה ופרצה לתודעה בתחילת 2009, כאשר המבקרים של טקס פרסי המוזיקה Brits הכריזו עליה כבר לפני האירוע כזמרת המבטיחה של השנה.
"תודה רבה, נתראה בטקס, אני אהיה זו שמנסה להתחיל עם קייטי פרי", צהלה
וולש. היא מיהרה לממש את ההבטחה, לפחות במישור המוזיקלי, עם סינגלים
מצליחים כמו Kiss With A Fist ו-Dog Days Are Over, שהתאגדו ביולי לאלבום
הראשון, Lung s. וולש מוזכרת בתקשורת הבריטית באותה הנשימה עם בנות גילה
אלי ג'קסון (La Roux) וויקטוריה הסקת' (Little Boots), שהזריקו לא מעט פופ
אלקטרוני וצבעוני לסצינה השנה. אך היא דבקה דווקא באבות רוחניים
אלטרנטיביים יותר, כמו קייט בוש והווייט סטרייפס, והסאונד בהתאם.
היכולות הווקאליות המסקרנות שלה בתוספת העובדה שהיא כתבה את רוב
הטקסטים לאלבום (וטענה שההשפעה המרכזית בהם היא פרידה מחבר, שאליו כבר
הספיקה לחזור: "הוא העדיף שלא אדבר על זה, אז החלטתי לשיר על זה במקום"),
לא מאפשרות למבקרי המוזיקה להכניס את וולש למשבצת הבידורית הקלילה. כשהם
מחויבים לתת את הדעת על האוקטבות הגבוהות, הם השוו אותה
לאנני לנוקס ולביורק, אמרו שהקול שלה מזכיר ברגעיו הטובים את
לצד לא מעט ביקורות נלהבות ומשתפכות, יש גם כאלה שתוהות בגיחוך על מה בעצם כל הרעש. "מפתיע מאוד שהאלבום הזה הוא פשוט כל כך. . . בסדר ", כתב המבקר של ירחון המוזיקה NME וניסה כנראה ללמד את וולש הצעירה שעל ההייפ צריך לשלם. והייפ זה הדבר האחרון שחסר לילידת דרום לונדון החולמנית, שהציגה בפרויקט הגמר שלה בבית הספר לאמנות עוגה מזוגגת עם הכיתוב "זה רק הולך להיות יותר גרוע".
נשית יותר מ-La Roux, בוגרת יותר מ-Little Boots ורזה יותר מלילי אלן, וולש ארוכת הרגליים הסתמנה מן ההתחלה כדמות רבגונית ומעניינת, ותפסה את תשומת לבם של עיתונאי האופנה והבידור בזכות המראה הייחודי והמרענן שלה בהופעות ועל השטיח האדום. רק בחודש אוקטובר ערכה סיבוב קניות בפורטובלו מרקט שצולם במיוחד למגזין Nylon, הסגירה את תכולת תיק הערב שלה למגזין Instyle הבריטי וכי?כבה במדורי הרכילות בחליפות מנומרות.
האיפור הפילם-נוארי שלה ושיערה האדום מזינים אינספור מדורי יופי ממוקדי
סלבס. בגיליון יולי של "ווג" הבריטי, שהוקדש לסטייל חסר גיל, וולש ייצגה
את גילאי ה-20 ונתנה לקוראים הצצה נדיבה אל תוך ארון הבגדים שלה, שכולל
חליפות ליצן, גלימות עם נוצות וכשמונה זוגות תחתוני סבתא בגזרה גבוהה.
בקליפים המוטרפים של ההרכב שלה, וולש מופיעה לרוב עם אביזרי שיער
קברטיים והבעה מרחפת, ומאווררת את אהבתה העזה לשני סגנונות לבוש מנוגדים
בהחלט: מכנסונים לוהטים ועקבים סטייל רוזין מרפי ממולוקו - ולחלופין
גלימות רומנטיות שהיו עוברות את הסלקציה של סטיבי ניקס מפליטווד מק,
שנמנית עם אחד ממקורות ההשראה שלה.
את הוויוויאן ווסטווד וה"שאנל" שלה היא מוצאת בחנויות יד שנייה,
ולעתים נחלצת לעזרתם של מעצבים בריטים צעירים כמו שרלוט אולימפיה וחנה
מרשל, שעיצבה כמה פריטים לקליפים המדוברים. אלה ורבים אחרים מתחילים לשלוח
לוולש בגדים בחינם, להפתעתה המוחלטת. כשנשאלה בעבר על הסטייל שלה, סיפרה
על מספר דמויות שאליהן היא מתחפשת מגיל צעיר: גברת זקנה וזועפת, לורד
פונטלרוי הקטן, קוקו שאנל בחופשה בריביירה ועוד. "בילדותי תמיד שיחקתי
משחקים דמיוניים שנמשכו ימים, שבועות", אמרה בריאיון ל"דיילי מייל"
הבריטי.
"אני לא חושבת שאיבדתי את זה. עכשיו זו פשוט העבודה שלי". אך טבעי
שבהופעות החיות, שכללו השנה את הפסטיבלים Glastonbury ו-Bestival, וולש
נותנת שואו דרמטי ואנרגטי על גבול הדיבוק, ולעתים קרובות קופצת ראש אל תוך
הקהל בניסיון "לעוף ולשכוח את עצמי".
הטריקים המסוכנים האלה לא הדאיגו את הצוות של "טופשופ", שהתגייס לעצב
לוולש את המלתחה להופעות ב-Glastonbury: בגד גוף שחור וצמוד שמגיע עם שלוש
אופציות חלופיות - גלימה עם פרינג' מטורף, שמלת תחרה שקופה וערימת טול
חסרת צורה.
"אני מלקטת הרבה דברים מההופעות. קורטני לאב נתנה לי שמלת פאייטים
מדהימה מהאייטיז כשחיממתי הופעה שלה", סיפרה ל"ווג" בנונשלנטיות האופיינית
לה, זו שאפשרה לה להגיע לטקס פרסי ה-Brits באוברול משי צהוב ומבריק,
שמכניס אותה אוטומטית לרשימת "המתלבשים הטובים ביותר" ו"המתלבשים הגרועים
ביותר", ולהעניק לתקשורת ראיונות הזויים ונטולי פוזה, מלאים בציטוטים
עמוסי מטאפורות שלרוב מסתיימים ב"כן... בקיצור...".
יש מי שהאטיטיוד הזה מעצבן אותו. במיני-סערה שהתחוללה בחודש האחרון
באינטרנט, עיתונאית מאתר המוזיקה העצמאי והמוערך The Quietus שראיינה את
וולש האשימה אותה בצביעות, היתממות פושעת ובורות תרבותית ("כמה טיפשה צריך
להיות כדי לא לדעת להפעיל אייפוד?", זעמה העיתונאית לנוכח העובדה שוולש
מסתובבת עם דיסקמן אימתני), ותהתה לסיכום אם מדובר בנערה מפונקת וריקה
מתוכן ש"תיזכר בהיסטוריה כלא יותר מפיפס קטן בתקופה מוזיקלית מבדחת".
מספיק לראות את הווידיאו הביתי ההיסטרי ביוטיוב שבו פלורנס רוקדת
בחולצת טי מהוהה ובמשקפי שמש לצלילי הלהיט Single ladies של ביונסה כדי
להבין: פיפס או לא פיפס, כדאי ליהנות ממנה כל עוד היא ממשיכה לתת בראש.
