משטרת ישראל דורשת מהעיתונאי סמי סוקול לחשוף את המקור שלו בפרשת רצח הדוגמנית ענת אלימלך בידי בן זוגה, דוד אפוטה, לפני כ-11 שנה, למרות שייתכן שהמידע מהחקירה דלף דווקא משורותיה. דיון משפטי עקרוני זה - בעניין חסיון המקור העיתונאי - נובע מקו ההגנה שבו נוקטת המשטרה בתביעה שהגישה נגדה משפחתה של אלימלך.

בחודשים האחרונים מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קרב גרסאות בין נציגי העיתונות למשטרה בנוגע לאחראים להדלפות מחקירת רצח אלימלך בידי בן זוגה. בעוד החוקרים שהיו מעורבים בחקירת הרצח הכחישו כל אחריות לפרסומים שלפיהם אלימלך הייתה החשודה הראשונית ברצח, שלושה עיתונאים שסיקרו את הפרשה בעיתונים הגדולים העידו כי נציגי המשטרה היו המקור להדלפות.

הסתירה הובילה את בית המשפט להורות לעיתונאי "הארץ" לשעבר, סמי סוקול, לחשוף את מקורו. סוקול התנגד, ובכך נפתחה בבית המשפט זירה לדיון עקרוני ביחסי המשטרה עם התקשורת ובחשיבות החיסיון העיתונאי.

הדיון התנהל במסגרת תביעה חריגה שהגישו בני משפחת אלימלך נגד בני משפחתו של אפוטה ונגד המשטרה. המשפחה תובעת 9.25 מיליון שקלים, בין השאר בגין הפגיעה בשמה הטוב של אלימלך בסיקור הפרשה. לטענתה, המשטרה התרשלה בכך שאיפשרה לאחיו של אפוטה להיכנס ראשונים לזירה ולכאורה לשבש אותה, כך על פי החשד, באמצעות העברת האקדח מידו של אפוטה לאלימלך. לטענתם, בכך הובילה המשטרה בסופו של דבר לפרסומים המטעים ולפגיעה בשמה הטוב של אלימלך.

בחודש יוני העיד דובר מחוז ירושלים, שמוליק בן רובי, כי "כעקרון אסור לנו לדווח לעיתונים במהלך החקירה". כשנשאל אם גורמים משטרתיים מעבירים מידע לתקשורת ענה "אני מניח שהתופעה הזאת קיימת, אבל היא אסורה". בן רובי אישר כי כשהופיעו הפרסומים הראשונים המשטרה כבר ידעה שאלימלך לא הייתה הרוצחת. כשנשאל אם המשטרה העדיפה לא להתערב כדי שיאפשרו לחקור את החשד לשיבוש הזירה בידי האחים ענה: "העיתונות לא כלי שרת של המשטרה כדי לקדם חקירה" והוסיף כי "דיס-אינפורמציה זה בניגוד לנהלים".

גם מפקד מחוז ירושלים דאז, יאיר יצחקי, העיד כי לא יכול להיות שהמקור לפרסומים היה המשטרה. לדבריו, "מאחר והצוות הבכיר ברמת הצח"מ וברמה שלי היה תמים דעים מהשלבים הראשונים שהירי בוצע על ידי דוד, ואני מודע שלפעמים המשטרה מדליפה, לא סביר בעיני שהודלף דבר הפוך, כי אם הייתה הדלפה הכותרות היו צריכות להיות שדוד הוא הרוצח".

ראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, הפרופ' יוסף אלמוג, דווקא העיד כי ההתרשמות הראשונית בזירה אכן הייתה שאלימלך הייתה הרוצחת וכי למיטב זכרונו לאחר שהתגלה כי דווקא אפוטה הוא היורה, נאמר לו בשיחה עם אנשי אגף החקירות כי הפרסומים המטעים יאפשרו להסתיר מהאחים כי הם נחשדים בשיבוש הזירה. כשנשאל אם הוא מכיר נוהג של המשטרה להדליף לעיתונות מידע שגוי בכוונה, ענה "לא זכור לי", והוסיף כי "ייתכן והדבר התקבל על דעתי, שהמשטרה עושה מניפולציה לצורך חקירתי". אלמוג הוסיף כי "אני לא יכול לומר כרגע שאני זוכר אירוע בולט בסדר גודל כזה, שעובדות הפוכות נמסרו שחור על גבי לבן".

ביום חמישי שעבר הגישה המשטרה את תגובתה להתנגדותו של סוקול להסרת החיסיון וכתבה כי היא נאלצת להצטרף לבקשה להסרת החיסיון "שאם לא כן, היה הדבר מתפרש כניסיון להתחמק מבירור האמת וכניסיון להימנע מהבאת ראיות בעניין". המשטרה הוסיפה כי לאור עדויות השוטרים שלפיהן ידעו במהרה כי אפוטה הוא היורה, לא ייתכן שמקור הפרסומים במשטרה. המשטרה הוסיפה כי אם לא יוסר החיסיון יש להסיר מהם את האחריות בעילת לשון הרע, והציעה להימנע מהסרתו באמצעות צירוף העיתונאים כנתבעים.

בתגובה שהגישו אתמול בני משפחת אפוטה, באמצעות עו"ד אסף פוזנר, נטען כי מישהו מהצדדים מעיד עדות כוזבת, ואם מדובר באיש משטרה, הוא אינו זכאי להגנת החיסיון. לטענתם, לאחר שהוקראה לסוקול רשימת השוטרים שהכחישו כי היו המקור להדלפות והוא אישר כי "לבטח ובטח קיבלתי עדכונים מאחד השמות שהוזכרו בשאלה", הוא ויתר על החיסיון.

סוקול טען לפני כעשרה ימים באמצעות עורכי דינו מיבי מוזר ושירה בריק-חיימוביץ', כי אין הכרח לדעת את זהותו של המקור לשם דיון באחריות המשטרה. לטענתו, עצם העובדה שעיתונאים מעיתונים מתחרים העידו שמקורותיהם היו מהמשטרה וכי דיווחיהם היו דומים, כשלעצמה מוכיחה כי המשטרה הייתה המקור. סוקול דווקא נחלץ לטובת המשטרה והציע כי לפני הסרת החיסיון יש לבדוק האם אין לה חסינות בגין דיווח מזירת פשע. לטענתו, דיווחים כאלה הם חלק מחובתה של המשטרה לצייר לציבור תמונה עדכנית בזמן אמת.