הכולבו "צום", ביצי פברז'ה, קתרינה הגדולה, צווארון החאקי של סטאלין, CCCP, בליני,
הדה-קונסטרוקטיביזם הרוסי, הרקדן והכוריאוגרף מיכאיל ברישניקוב, מעצב האופנה הנודע איגור שפורין, שמלת סרפן, דוגמנית-העל נטליה וודיאנובה, המנהל האמנותי של בית ההוצאה לאור "קונדה נסט" אלכסנדר ליברמן, הדוגמנית הוותיקה ומנהלת תחרות המעצבים הצעירים Russian Silhouette טטיאנה מיכאלוב, עורכת מגזין האופנה POP ואשת האמנות דאשה זוקובה, הזמרת אדומת השיער אלה פוגצ'ובה ועוד למעלה ממאתיים איקונות סטייל וסמלים רוסיים, מככבים בספר החדש Russian Style (הוצאת Assouline), שמשמש כמעין אנציקלופדיה לא רשמית לסגנון הרוסי, דרך אלמנטים חוצי גבולות ושדות עיצוב שונים.
את הספר כתבה וערכה אוולינה כרומצ'נקו, 37, ילידת סיביר, שהחלה את הקריירה העיתונאית שלה בגיל 17. זה עשור היא משמשת כעורכת הראשית של המהדורה הרוסית של המגזין L'officiel. המגזין "טיים" אף סימן אותה לפני כשנתיים כאחת מעורכות המגזין החזקות בעולם וכאישה הפופולרית ביותר בתעשיית האופנה הרוסית.
זאת בעקבות צמיחתה של רוסיה כשוק דינמי ורווחי עבור מותגי יוקרה כמו "כריסטיאן דיור", " שאנל", " גוצ'י" ו"לואי ויטון", אשר גילו את הכוח הטמון בשוק הרוסי. במדינה בה הפערים בין עשירים לעניים הוא בין הגדולים בעולם, מאה אלף הקוראים מדי חודש את המגזין בעריכתה שמים בידיה כוח כמעט בלתי מוגבל להניע את השוק הרוסי.
עם הנחיית תוכנית האופנה Fashion Verdict, שמשודרת מדי יום בערוץ Chanel 1 TV, ודיבוב דמותה של מירנדה פריסטלי לרוסית בשובר הקופות "השטן לובשת פראדה"-כרומצ'נקו היא אושיית אופנה שדולצ'ה וגבאנה ומיוצ' ה פראדה להוטים לארח בשורה הראשונה.
הרעיון לספר נרקם אצל כרומצ'נקו בשנת 2003, אז הקדישה את גיליון חגיגות
ה-50 ל-L'officiel ל"מייד אין ראשה" (מיוצר ברוסיה). קדמו לו חוויות
אישיות שלה, כאישה צעירה שחיה את השבר הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, וכן
פתיחת השער למערב.
"בתקופת הפוסטרפרסטרויקה (שיטת הרפורמה הכלכלית שהונהגה ברוסיה משנת
1987, א"י), כשביקרתי לראשונה בארצות הברית ובאירופה, תמיד נשאלתי מהיכן
אני. כשעניתי שאני מרוסיה, תמיד שמר עתי בתגובה מילים כמו 'איקרה',
'וודקה', 'מטריושקה', 'דוסטויבסקי', 'בלט', שנאמרו בחיוך לבבי. פתאום
הבנתי שהסטייל הרוסי גורר סימפתיה", מספרת כרומצ'נקו על הסיבות שהובילו
אותה ליצירת הספר בריאיון בלעדי ל"סגנון".
"רציתי שיידעו יותר על רוסיה, ובחרתי להרכיב מעין אנציקלופדיה עם מאות
ערכים. לכל עמוד בספר יש כותרת רוסית כתובה בלטינית, שהקורא המערבי יהיה
מסוגל לקרוא אותה. הבנתי את הצורך ברשימה מאוגדת של סטייל רוסי, גם כפי
שהוא נתפס בעיניים מערביות. סגנון רוסי הוא לא רק רבשקה או מגפי עור
גבוהים, פרוות וברוקאדים כבדים, אלא גם מסתרי הנפש הרוסית, דרך חיים,
אגדות של פושקין ו'אנה קרנינה' של טולסטוי".
גבולות המונח "סטייל" נמתחים בספר. עד כמה לאופנה יש משקל חשוב בו?
"לכל הערכים שבחרתי בספר יש קישור ספציפי לעולם האופנה. ההחלטה מה לשבץ בו הייתה קשה ומורכבת, ולשמחתי עזרו לי מיטב המוחות בתעשיית האופנה. כולם התבקשו על ידיי לענות על השאלה: 'מה עולה בראשך כשאתה שומע את המילה רוסיה? אלה התשובות".
למי לדעתך יש את הסטייל המשפיע ביותר בהיסטוריה הרוסית?
"זה מסובך מאוד לבחור את המשפיע ביותר. אני יכולה לספר לך על הפייבוריטים שלי. רבים מהם פתחו קווי אופנה במוקדם או במאוחר בקריירה שלהם, כמו הנסיכה אירינה יוסופוב ובעלה פליקס (בן דודו של הצאר והדוכס הגדול דימיטרי), הידוע כמי שרצח את רספוטין. הם פתחו בתחילת המאה הר20 את בית האופנה IRFE בפריז. גם טטיאנה יקובלבה, אשתו של אלר כסנדר ליברמן - המנהל הקריאטיבי של בית ההוצאה לאור'קונדה נסט', שעבד ב' ווג' האמריקאי 54 שנה-היא בעיניי אייקון אופנה מוביל. אבל הפייבוריטית שלי היא המעצבת ולנטינה סנינה, שנפטרה בשנת 1989 בגיל 105.
היא עזבה מאוקראינה לפריז ומשם לניו יורק, עם מזוודה מלאה שמלות בעיצובה. בשנת 1928 פתחה את בית האופנה Valentina Gowns, שהפך מהר מאוד לתחנת חובה עבור שחקניות כמו קתרין הפבורן, גלוריה סוונסון וגרטה גרבו. היא הייתה דיקטטורית של ממש. מה שאמרה-זה מה שלבשו. היא יצרה שמלות שחורות ועלרזמניות. בעבר אמרה שעל'מעצב ליצור בגד שיהיה אופנתי למאות שנים'. בשנת 1950 היא בחרה לסגור את בית האופנה ולקחת מנוחה".
ומי בולט מהדור הצעיר?
"אני מצדיעה לשתי אייקונות אופנה צעירות שהשיקו קווי אופנה: דאשה
זוקור בה, עורכת מגזין POP החדשה ובת זוגו של איש העסקים רומן אברמוביץ',
וויקה גזינסקיה. לא שיש להן סיפור חיים מרתק כמו של ולנטינה, אבל אני
בטוחה שיש להן עתיד מבטיח ".
דאשה זוקובה היא שם לוהט. מה כל כך מייחד אותה?
"היא גדלה בלוס אנג'לס ונחשבת היום ל'אחות הרוסייה' של קייט
מוס. בקיץ האחרון היא השיקה במוסקבה מרכז לאמנות עכשווית. לטעמי, היא
מצליחה להפוך את האמנות המודרנית לטרנד החדש באופנה בקרב יורשות עשירות
ברוסיה, ובעצם חושפת אותן גם לאיך ללבוש הדפסי ליאופרד כיאות.
הסיכוי לתפוס את כרומצ'נקו בשמלה מנומרת קלוש. כמי שנחשבת לאחת הנשים
הראשונות של האופנה הרוסית, היא מקפידה ללבוש פריטי מעצבים עכשוויים כמו
מרטין מרג'יאלה, "פראדה", " דולצ' ה וגבאנה" ואחרים. ויש מי שדווקא מזהה
אותה בשל חיבתה למשקפיים של המותג "מיו מיו". כמי שאמונה בספר על הסלקציה
של מהו סגנון רוסי ומה לא, צריך לזכור שסטייל רוסי הוא דבר נזיל.
מה הופך את הסגנון הרוסי לייחודי?
"רוסיה היא צומת חשוב בין מזרח למערב, וסטייל רוסי הוא ביטוי ויזואלי אנטיפודי לאחדות הרוסית. לדוגמה, השילוב בין הדפסים שונים בבגד אחד, או צבעים קונטרסטיים שהופכים להיות הרמוניים - מצליחים לנגוע בלב. לדעתי זה מאפשר לך, כמעצב וגם כאדם רוסי, לאבד שליטה וליצור משהו מאוד אקסטרווגנטי. אנחנו יודעים איך לשבור את הגבולות: הרי כבר מגיל צעיר כל ילד רוסי מעז לאכול גלידה ברחוב רוסי, בחורף, כשהשלג יורד".
ומה צופן העתיד לסגנון הרוסי?
"כיום האנשים שקיבל ו החלטות משמעותיות בחייהם ברוסיה הם בני 35-45. ברית המועצות לשעבר היא כבר לא מפלצת עבורנו, אלא ארץ שמחה שבה גדלנו. שם הייתה הילדות שלנו, עם הבובות האהובות עלינו, המקום שבו נאפה הפירושקי (מאפה של כיסנים ממולאים, א"י ) הטעים, שבו הסרטים המצוירים היו הכי מרגשים, השירים היו מאוד עליזים והאימהות שלנו היו הנשים הצעירות היפות בעולם כולו.
כיום הדור שלי עסוק בלטייל בעולם, בלעשות כסף וממהר להספיק את כל מה שהחיים מציעים לו. בכל המרדף הזה אחר המותרות, אני מרגישה ששכחנו משהו מאוד חיוני שהיה קיים בילדות שלנו, בתקופה ההיא. אני חושבת שאם ניזכר בילדות שלנו, אולי נצליח להשיג שוב את האושר ההוא שבו גדלנו. ואולי, יחד עם המאפיינים של היום, נמצא את המרכיבים החיוניים של הסטייל הרוסי ".
