כך זוכה מלאכית בכנפיים: קודם כל היא נולדת במקום כמו בלארוס או פלוריאנאפוליס שבדרום ברזיל או ססקצ'ואן שבקנדה. אחר כך המלאכית גדלה לילדה יפה (אין מלאכיות מכוערות). בשלב הבא מגלים את המלאכית, בדרך כלל במרכז קניות. בנקודה זו המלאכית עדיין לא יודעת שהיא מלאכית, משום שתהליך ההפיכה למלאכית דורש זמן והדרכה ותמיכה ונסים, וכן החלטה של סטיבן מייזל, או של צלם אופנה מייצר כוכבים אחר, לבחור דווקא בה.
אף שאינספור נשים בעלות תקווה פונות מדי שנה מיוזמתן לנציגי ויקטוריה סיקרט, האמת היא שהנשים שזוכות בתפקיד הנחשק של מלאכית של חברת ההלבשה התחתונה אינן נלקחות מתוך האוכלוסייה הכללית. אין דמוקרטיה בארץ המלאכים.
"אנחנו בוחרים 30 דוגמניות, אבל הסוכנויות שולחות לנו 300 מועמדות", אמר אדוארד ראזק, מנכ"ל השיווק של לימיטד, החברה האם של מותג לבני הנשים הידוע, לפני כחודש, ביום שבו התקיימה ישיבת הליהוק לתצוגה השנתית של ויקטוריה סיקרט, שהתקיימה בשבוע שעבר.
רק לעתים רחוקות שומעות המועמדות את המלה "לא" בישיבות הליהוק של ויקטוריה סיקרט. מה שהן שומעות במהלך 120 השניות שכל אחת מהן מקבלת כדי להציג את עצמה מול חבר שופטים, הם משפטים גנריים מנומסים ומרגיעים: "מקסים", "תודה שבאת", וגם "תעשי את זה שוב, הפעם עם קצת יותר אנרגיה".
המלאכיות בתצלום קבוצתי אחרי התצוגה. חלומות מתגשמים
האנשים שאמרו את המלים האלה באותו בוקר סתווי, בקומה 12 של בניין משרדים בלב מנהטן, בתאורה שאינה מחמיאה לאיש, היו ראזק ומוניקה מיטרו, המפיקה בפועל של תצוגת האופנה של ויקטוריה סיקרט; אלכסנדר ורז, במאי תצוגות אופנה; ג'ון פייפר, מנהל ליהוק; וסופיה ניאופיטו-אפוסטולו ודן מיי, שני עורכי מגזינים מלונדון ("הארפר'ס בזאר" והרבעון היוקרתי "10"), שמצאו זמן לשרת כסטייסליסטים של מותגים גלובליים בשכר גבוה. כל האנשים הללו ישבו ליד שולחן מתקפל, במרחק של כעשרה צעדים גדולים ממחיצה מאולתרת שנוצרה ממתקן ועליו תחתונים וחזיות מבית ויקטוריה סיקרט.
מאחורי המחיצה הזאת, במשך כמעט שלוש שעות, פשטו בזו אחר זו כמה מהנשים היפות ביותר עלי אדמות את בגדיהן, ולבשו את בגדי האודישן האחידים - חזייה בגימור סאטן, זוג תחתוני תחרה בגזרת ביקיני ועקבי פלטפורמה בצבע שמפניה. הן יצאו מחדר ההלבשה המאולתר וצעדו אל השולחן בשלווה, עד כמה שאדם כמעט עירום יכול להיות שליו בנסיבות האלה, ולחצו את ידיהם של אנשי ויקטוריה סיקרט.
"רוב הציבור לא מבין שהן נדירות הרבה יותר מכוכבות ספורט", אמר ראזק על הנשים שמתאימות לפרמטרים המדויקים אבל הבלתי-כתובים ההכרחיים כדי להיהפך למלאכית של ויקטוריה סיקרט. "בכל העולם יש פחות ממאה נשים שמתאימות לתפקיד", הוא מוסיף, "ובתצוגה משתתפות רק שלושים".
אחת המועמדות בתהליך הליהוק. דמעות בעיניים
נראה שהציבור דווקא מבין: הפנטסיה - שלפיה בהשקעה של 53 דולר בחזיית "Gel-Curve Miraculous Multi-Way" תיהפכי ליצור מכונף שמזכיר את ג'יזל בונדשן או את היידי קלום או את הלנה כריסטנסן - היא כה חזקה, עד שלימיטד, החברה האם של ויקטוריה סיקרט, רשמה בספטמבר עלייה של 12% במכירות לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת. את הצמיחה הזאת, לדברי אנליסטים בתעשייה, הובילה ויקטוריה סיקרט, שרשמה עלייה של 13% ביחס לשנה שעברה. אפשר אולי לקרוא לזה אפקט ה-"Gel-Curve".
תרד, סלק וכרוב
איש לא חשב באותו בוקר על עניינים כאלה. היושבים מאחורי השולחן התמקדו בקרולין וינברג, דוגמנית שוודית בעלת מראה נערי ושיער בלונדיני, שכמו שערן של דוגמניות מצליחות רבות הותש מרוב עיצוב וקיבל מרקם של שבבי עץ. "אל תתייחסו לשיער", אמרה המפיקה מיטרו לאחר שווינברג החליפה בגדים, צעדה, חייכה, צחקה, הסתובבה, צחקה והחליפה שוב בגדים, ארזה את תרמילה ויצאה מן החדר, מפריחה נשיקה באוויר לחבר השופטים.
"קרולין תמיד מדהימה על
המסלול", אמר ורז, במאי התצוגה. "היא בייבי דול", אמרה מיטרו. "הגוף
מדהים", אמר פייפר, מנהל הליהוק. "יש לה איכות מדהימה של הסבנטיז, משהו
בסגנון שרון טייט". "כל כך הרבה אנרגיה", הוסיפה מיטרו. "ואנרגיה, חן,
נוכחות - זה כל העניין", אמר ראזק. "וחוץ מזה, תמיד אפשר לעשות משהו עם
השיער", אמרה מיטרו.
הדוגמנית אנג'לה לינוול, גם היא מלאכית לעת מצוא, מדמה את סוג העבודה שלה לעבודתו של מתאגרף: "צריך להיות במשקל מסוים", היא אומרת. לינדוול עצמה השילה ממשקלה תשעה קילו אחרי לידה כדי להגיע למשקל הרצוי של מלאכית, באמצעות קפיצה בחבל ותזונה שכללה רק תרד, סלק וכרוב.
"דוגמנית המתכוננת לאודישן לתצוגת האופנה של ויקטוריה סיקרט צריכה להתאמן במשך 12 שבועות", אומר ג'סטין גלבנד, מאמן כושר אישי הידוע בענף כ"הלוחש לדוגמניות". "בעונה הזאת הרגנו את עצמנו", הסביר לפני האודישנים, בהתייחסו ללקוחות כגון שאיק ואן ויאליצינה, דוגמנית שהקריירה שלה סבלה זעזזוע בשל עלייה מזערית במשקל, אבל גזרתה באותו יום נראתה כה מוצקה עד שהיא חילצה מחבר השופטים אנחה קולקטיבית.
"זה נראה פשוט, אבל זה לא פשוט בכלל", אמרה ניאופיטו-אפוסטולו, העורכת והסטייליסטית. "הנשים המתאימות צריכות להיות לא רק בעלות מידות מסוימות". לדבריה, אין זה פשוט לבחור מתוך כל כך הרבה דוגמניות מושלמות לכאורה את הנשים שיתאימו בצורה הטובה ביותר להיהפך לכרוב-לבני-נשים בעל מעמד מיתולוגי. מעטות נקראות לאודישן, ומעטות עוד יותר נבחרות ללבוש את זוג הכנפיים הנכסף.
"הבנות ממש חולמות על זה", אמרה מיטרו על לבישת הכנפיים. היא עילעלה באלבום תצלומים והצביעה קצרות על תצלום של דוגמנית שדמעות זולגות מעיניה, שנראתה ככורעת תחת משקל התלבושת. "הכנפיים הן שגרמו לה לבכות".
