אלון ליבנה, 24, כפי שהוא משתקף בתוכנית הריאליטי "פרויקט מסלול", מנפק בעיקר אמירות מיזוגיניות וביקורת על יתר משתתפי התוכנית. בריאליטי ממעטים לחשוף את כישוריו המקצועיים, ואילו אנחנו בחרנו להתמקד בהם. "לא היה לי קיום ללא נשים", הוא אומר על התשוקה שלו לעיצוב.

"אם לא היו נשים בעולם - לא היה לי מקצוע. בשוק המעצבים האחרון הופתעתי שהרבה נשים מבוגרות, נגיד 40 פלוס, שנמצאות בחלק השני של החיים שלהן, רוכשות את הבגדים שלי". בניגוד למערכות הלבוש האקסטרווגנטיות שהוא מנפיק מדי תוכנית, 25 הדגמים שעיצב העונה מורכבים החל מקז'ואל בסיסי כמו חולצות טי מודפסות ועד לשמלות קוקטייל שחורות ומרהיבות, עם חיתוכים גיאומטריים ושיבוץ פאייטים. "זה אלון במאה אחוז", הוא אומר. "אני בראש ובראשונה מעצב בצורה שהכי מחמיאה לנשים".

ליבנה גדל כבן יחיד ברמת השרון ומגיל צעיר התעניין באופנה. "בגיל שמונה כבר קראתי 'ווג', עוד לפני שידעתי אנגלית", הוא אומר. "מאוד חשוב לי להתעניין במה שקורה: דוגמניות, צלמים, מעצבים, טרנדים. השאיפה שלי כמעצב היא לעשות דברים מתקדמים וחדשים".

למרות שהוא מועמד ראוי לזכייה במקום הראשון, ליבנה לא מתרגש. כמי שעבד כסטאז'ר אצל אלכסנדר מקווין, ומאוחר יותר בצוות העיצוב של רוברטו קוואלי, חנות בקניון ארנה היא לא ממש פסגת שאיפותיו. אם לא יזכה - יפתח חנות עצמאית לשמלות כלה וערב, ומשם הוא מכוון רחוק.

"כרגע לא מעניין אותי לעבוד בחו"ל בשביל ז'אן פול גוטייה או קוואלי", הוא אומר בביטחון מהול ביהירות קלה. "אני לא מעוניין לעבוד בשביל אחרים, אלא לקדם את המותג 'אלון ליבנה'. ברגע שהמותג יהיה מעוגן ויציב, אצא להציג בחו"ל. לשם אני מכוון. אני לא מסוג המעצבים שיישבו כל החיים שלהם בחנות בבן יהודה ויעצבו שמלות כלה לישראליות".

לא מפתיע שגלי קרטן, 30, הפכה למעצבת שמלות כלה וערב. הילדה שכבר בגיל שמונה ציירה במחברות בית הספר היסודי בבאר שבע נשים בשמלות ויקטוריאניות עם תסרוקות גבוהות, הפכה למעצבת תל אביבית עם כתב יד קוהרנטי וסטודיו זעיר באחד מחדרי ביתה.

מאחוריה לימודים ב"שנקר", אותם סיימה בשנת 2006 עם פרויקט גמר לא בולט במיוחד. משם עברה היישר להתמחות בסטודיו של ג'ון גליאנו בפריז, שם עבדה במשך ארבעה חודשים, תקופה שהיא מסכמת כ"חוויה מקצועית מעניינת". עם שובה ארצה החלה בפיתוח בית האופנה שלה, שמתמחה בשמלות כלה וערב בסגנון וינטג'. " המשיכה שלי הייתה תמיד לעבודות יד ולתפירה עילית", היא אומרת, "אבל מכיוון שבישראל השוק מאוד מצומצם, המקום היחיד שאני יכולה לפרוח ולהתבטא בו הוא עיצוב שמלות כלה וערב".

ייחודה של קרטן הוא בכך שבחרה בסגנון וינטג' מסחרי פחות, אך עושה אותו על הצד הטוב ביותר. לא תמצאו אצלה מחוכי קריסטלים וגם לא שמלות בלבן צח. יפות ביותר הן דווקא שמלות הערב השחורות בסגנון גותי עדין, כמו שמלת תחרה שחורה שקופה עם שרוולים קצרים וצווארון מוגבה.

"הסגנון שלי מורכב משילוב בין עשורים: החל מהתקופה הוויקטוריאנית, דרך שנות ה-20 ועד לשנות ה-50", היא מסבירה, ושולפת שמלת כלה בצבע פודרה, עשויה שיפון בדוגמת פליסה ותחרות צרפתיות בצדדים, בגזרה ובסגנון המושפעים מלנז'רי של שנות ה-20. לשמלה זו ניתן להוסיף תחתית עשויה טאפט שמקנה מראה דרמטי, לאלו שחייבות להפגיז בליל הכלולות.

מחירים:5,000-12,000 שקל .
"סטודיו גלי קרטן", דרך השלום 24, תל אביב, טל': 4963365-054.

ספרים ישנים שנגזרו וצופו בשכבת פוליאסטר, חתיכות תקליטי ויניל צבעוני משנות ה-70 וחלקי בובות - אלו הם רק חלק מהחומרים מהם מרכיב גרגורי לרין תכשיטים קונספטואליים. "מה שמעניין אותי הוא החיפוש אחר החומרים, אחר הטכניקה. אני מרגיש שהאמנות מצאה אותי ולא אני אותה", הוא מסביר.

לרין, 32, עלה ארצה לבדו בשנת 1997 מהעיר התעשייתית טולה ברוסיה, ולאחר שירות צבאי פנה ללימודי צורפות ב"שנקר". גם כיום אמא שלו לא מבינה איך הילד ההיפראקטיבי שלה רובץ שעות על עבודה דקדקנית של עיצוב תכשיטים. מתוך סטודיו בן 80 ס"מ בבת ים הוא יוצר כמה מן התכשיטים היפים והמאתגרים ביותר מב?חינה ויזואלית בשוק. עבודתו המקורית גם צדה את עיניה של מבקרת האופנה החשובה סוזי מנקס בביקורה בישראל בשנת 2006.

בריאיון ל"סגנון" החמיאה על עבודתו: "הפתיע אותי מאוד בחור רוסי שמעצב במחלקה לצורפות ב'שנקר'. הוא הראה לי פטנט מדהים שהוא המציא-טבעת שהיהלום בה נמצא מתחת למעין פותחן בקבוקים. זו דרך חדשה לגמרי לשבץ יהלום וזה היה פנטסטי בעיניי. אני מאוד מקווה שהוא יוציא על זה פטנט רשום".

לרין עדיין לא הוציא פטנט רשום, אולי כי הוא רואה בעבודתו יצירת אמנות, אותה הוא מנסה להפוך למסחרית יותר. עולמו התרבותי שופע מוזיקת מטאל וטכנו והשראות של גנגסטרים ורוצחים סדרתיים - נושא שטיפל בו במסגרת פרויקט הגמר "ג'אפנואז".

לרין הרכיב שלושה אובייקטים של ארט-ג'ולרי: ראשים של נרצחים סדרתיים שהורכבו על יחידות פרספקס כתומות בשלושה גדלים. בימים אלו הוא שוקד על תרגום מסחרי של פרויקט הספרים הישנים וחתיכות הוויניל כדי לפרוץ את מחסום הארט, או במילותיו: "להפוך הוט קוטור לפרט א-פורטה". מחירים והזמנות במייל.

"אני מנסה להנהיג כאן מודל חדש של סגנון תיקים, המיוצרים מעורות נוקשים ואיכותיים", קובעת המעצבת מיה שלו.

"לא מעניין אותי לעשות תיקי נוחות, אלא להחדיר שפה עיצובית חדשה. כמעט חצי שנה לקח לי להחדיר את זה ללקוחות בארץ. אנשים היו בהלם. אפילו אמא שלי אמרה לי: 'מיה'לה, למה שלא תעשי תיקים מעורות רכים"?.

 מאז שבה ארצה לפני כשנתיים מתקופה בת ארבע שנים באוטרכט שבהולנד, מסתמנת שלו, 30, כאחד הקולות המעניינים בתחום. היא נולדה בפתח תקווה, ועד גיל 21 כלל לא ידעה שהיא רוצה להיות מעצבת. "חשבתי שאהיה עיתונאית, כי אנשים מעניינים אותי הרבה יותר מתיקים", היא אומרת.

לאחר שירות צבאי כמדריכת מרגמות, הגיעה למחלקה לצורפות ואביזרי לבוש דאז ב"בצלאל", אך פרשה ממנה בשנה השלישית, לאחר שהתאהבה באוטרכט במסגרת חילופי סטודנטים שעשתה באקדמיה לאמנות ולעיצוב HKU.

באוטרכט החלה מעצבת ותופרת תיקים ביד, ביניהם פרויקטים למוזיאונים ולגלריות בהולנד. במוזיאון לצילום FOAM באמסטרדם, לדוגמה, מצויים מספר תיקי?כרית שעיצבה משעוונית בצבע אדום, המשמשים ילדים המבקרים במוזיאון.

עבודתה הנוכחית מתרכזת בתיקים לנשים, חגורות וארנקים העשויים עורות קשים, חלקם עוברים צביעות מטאליות. אחד התיקים המרהיבים מורכב מפתקיות תזכורת (Memo) משומשות שהוצמדו ליריעות זמש ונתפרו כטלאים לתיק צד קטן. לדבריה, התיק המסחרי ביותר הוא דגם "חצי קלאץ'", תיק עור צבוע זהב עם ידית נשיאה קטנה, שכבר נמכר בהצלחה בחנויות המעצבים בארץ. ואיך מקבל הציבור הישראלי את התיקים הנוקשים? "לוקח זמן, אבל מתאהבים בהם".

מחירים: 200-1,200 שקל .
להשיג בבוטיקים נבחרים ואצל שלו, בטל': 3655756-052.

מאז סיימה את לימודיה במחלקה לצורפות ואביזרי לבוש ב"בצלאל" בשנת 2004, סבטלנה קלטינה, 29, היא ממעצבות הנעליים המקוריות הפועלות בישראל. פרויקט הגמר שלה, "מטמורפוזה של אישה", שעסק בשלבים שעוברת אישה מילדות לבגרות ובמודל היופי אליו היא שואפת - היה אחד מן הפרויקטים המסקרנים שהוצגו באותו מחזור.

קולקציית החורף שלה, שנכנסת בימים אלו לחנויות, עוצבה בהשראת האר-נובו, כשהתוצאה היא עיצוב פונקציונלי המשלב אסתטיקה. "האימומים החדשים שיצרתי מזכירים נעליים טורקיות עם חרטום מתרומם ועם עקב קלאסי אירופי", היא מסבירה. "השילוב בין מזרח למערב הרמוני מאוד, ובדומה לאר-נובו, הוא לא מודבק באופן מלאכותי, אלא משתלב באופן מתואם".

בעזרת טכניקה של דיגום חופשי על אימומי הנעל, מצליחה קלטינה ליצור נעליים בעלות דגש על צורה ונפח, הנפקד ברוב המקרים מעיצוביהם של הקולגות. הדגמים שהיא מעצבת בנויים מאימומים יוצאי דופן ומקוריים, למשל נעלי עור חומות שצדן האחד נראה נגוס - מה שיוצר חרטום שפיצי ומבנה א-סימטרי. דגם מעניין נוסף הוא מגפי עור שחלקם האחורי גבוה והלשונית הקדמית לופתת את הרגל עד מעל לקרסול.

הקולקציה החדשה היא השלישית שהיא יוצרת. מאז סיימה את לימודיה, הספיקה להתמחות בחברת הנעליים האיטלקית "ויצ'יני", הממוקמת בכפר הסנדלרים סן מאורה פסקולי, שם התגוררה במשך שנה. עם חזרתה ארצה בשנת 2006 עבדה כפרילנסרית עבור מותגי נעליים מקומיים, ולפני כשנה וחצי יצאה לדרך עצמאית.

"בכל מקום בו עבדתי אמרו לי שאני מעצבת יותר מדי מוגזם ושעליי להיות מסחרית יותר", מסבירה קלטינה את ההחלטה לפתוח מותג עצמאי. "כאב לי הלב שלא יכולתי לעשות מה שאני באמת אוהבת".

מחירים: 1,000-2,000 שקל .
לרשימת חנויות מלאה, טל': 4677586-054 (אניה).