בתצוגת אופנה שהתקיימה במונטווידאו, בירת אורוגוואי, באוגוסט 2006, מתה הדוגמנית לוסיאל ראמוס מיד לאחר שירדה מהמסלול. הסיבה למותה: התקף לב שנבע מתת משקל קיצוני. בשלושת החודשים שלפני התצוגה התקיימה רמוס מחסה ומדיאט קולה בלבד.

בעקבות מותה, החליטו מארגני שבוע האופנה במדריד, שהתקיים חודש לאחר מכן, לקבוע אמת מידה סטנדרטית למשקלן של דוגמניות, כך שאלו עם מסת גוף (BMI) נמוכה מ-18 לא יוכלו לעלות על המסלולים. גם מארגני התצוגות בלונדון, בניו יורק ובמילאנו תמכו בהחלטה הספרדית, אם כי לא ממש יישמו אותה במלואה.

אופנת הרזון הקיצוני, שזכתה לכינוי "אובססיית מידה אפס" (על שום המידה האמריקנית של הדגמים שהמעצבים מכינים עבור התצוגות), נולדה כבר בשנות התשעים המאוחרות, עם עלייתו של מראה ה"הרואין שיק", אבל רק כעת מתחילה להיווצר לה אופוזיציה קולנית הולמת: כוכבות על שמתנגדות לטרנד הרזון המתמשך שכבש את הוליווד, ומפגינות את מחאתן בגופן.

י
מי הזוהר של עוגיפלצת
קדחת מידת האפס אומנם התחילה בהוליווד, אבל היא חצתה את האוקיינוס האטלנטי די מהר. השפית ומנחת תוכניות הבישול הפופולרית נייג'לה לאוסון והשחקנית קייט ווינסלט (טיטאניק) הן רק שתיים מהסלבריטאיות הבריטיות שיצאו בפומבי נגד הסטנדרטים הקשים של מידות הגוף, שהולכות ומתכווצות כל העת.

באוקטובר 2007 פורסמה ב"דיילי מייל" הבריטי מחאה נגד עלייתה, לכאורה, של לאוסון במשקל. לאוסון, שנבחרה לאחת מהנשים הסקסיות בעולם לפני כמה שנים, ידועה במתכונים הלא דיאטטיים בעליל שלה (קרואסונים מכוסים בקרמל, למשל).

בעוד העיתון תיאר אותה כ"מהממת שבטבחיות", שמבשלת בעזרת טונות של חמאה, שמנת ויין, הצופים כינו אותה "חזרזירה" ו"בעלת כרס" והמבקרים הרחיקו לכת וטענו שתוכניתה כוללת "סצינות של אכילת יתר שלא נראו על המסך מאז ימי הזוהר של 'עוגיפלצת'". לאחר שאכלה חצי תבנית של עוגה בתוכניתה, אמרה לאוסון: "מעולם לא הייתי טובה במשמעת עצמית". למרות הביקורות החצופות, המשיכה לאוסון בתוכנית הבישול המצליחה שלה.

לעומתה, קייט ווינסלט נקטה במחאה קצת יותר אקטיבית. היא החליטה לא להילחם בצהובונים שהעזו לבקר את משקלה ובמרץ האחרון תבעה את מגזין "גרציה", לאחר שזה פרסם כי היא נפגשה עם מומחה לרפואה סינית במטרה להפחית ממשקלה, שעה שלטענתה היא נפגשה איתו בעקבות בעיה שהתגלתה בצווארה. בית המשפט קבע כי המגזין יפצה את התובעת בגין הוצאות המשפט וכן יפרסם התנצלות בדבר הטעות.

ווינסלט כבר ניצלה בעבר כמה הזדמנויות תקשורתיות כדי למחות על אובססיית מידה אפס ההוליוודית, שלדעתה גורמת לבעיות בהערכה העצמית ולהפרעות אכילה אצל נשים. למגזין "פיפל" היא אמרה "אני מאמינה בכל לבי שקימורים הם דבר טבעי, נשי ואמיתי. "אמשיך לקוות שנשים יאמינו בעצמן ובאני הפנימי שלהן, ולא יחושו נתונות תחת הלחץ הכביר להיות רזות בצורה לא טבעית. אני לא צבועה, ואמשיך להיות כנה בכל מה שנוגע לנושאי משקל הגוף".

לכתב של רדיו BBC אמרה: "אני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני אלך, אי פעם, למומחה לדיאטות. אני אמשיך להביע את דעתי בנושא הנשים הרזות והשלדיות. זה יצא משליטה לגמרי. אני יודעת שאני דמות חיקוי לנשים צעירות ואני לוקחת את התפקיד הזה מאוד ברצינות".

כאשר נבחרה בשנת 2005 להופיע בגיליון היופי השנתי של "פיפל", התייחסה לכך כאל ניצחון קטן במאבקה: "אני יודעת שיש לי גוף נשי אמיתי. נחמד לדעת שמעריכים את זה שאני מסרבת ללכת בתלם. אני לא מרעיבה את עצמי".

נייג'לה לוסון

קייט וינסלט. צילום: איי-פי

"נשקו את התחת השמן שלי"
גם בהוליווד ישנן כבר כמה כוכבות שלא שוקטות על שמריהן. רובן בחרו להתבטא בנוגע לגופן רק אחרי שפורסמו תמונות פפראצי לא מחמיאות שלהן. קחו את טיירה בנקס, למשל; בינואר 2007 הופצו באינטרנט תמונות שלה צועדת בבגד ים על חוף ים באוסטרליה, בתוספת כיתוב שגרס כי מאז פרשה מעסקי הדוגמנות הוסיפה כ-25 ק "ג למשקלה.

בנקס, שטענה כי הכיתוב שקרי (לדבריה, היא עלתה רק ב-15 ק"ג), נקטה בצעדים קיצוניים למדי: היא הצטלמה לשער של "פיפל" תחת הכותרת "לזה אתם קוראים שמנה?", ועטתה על עצמה את אותו בגד ים סורר בריאיון בו נשאלה לגבי התמונות הבלתי מחמיאות ההן, אשר לדבריה צולמו מזווית לא מחמיאה.

אפילו בתוכנית האירוח שלה, "The Tyra Show", היא הופיעה לבושה בבגד הים הזה על מנת לקדם את אג'נדת האנטי-מידה-אפס שלה. "אילו היתה לי הערכה עצמית נמוכה יותר, סביר להניח שהייתי מרעיבה את עצמי עכשיו. זה בדיוק מה שקורה לנשים מכל המדינה", אמרה בנאומה למול המצלמה, כשדמעות חונקות את גרונה והוסיפה: "יש לי רק דבר אחד להגיד למבקריי: נשקו את התחת השמן שלי!".

לדבריה , גם בימי הזוהר שלה כקולבית בשנות התשעים שקלה כעשרה קילו יותר מהקולגות שלה. עורכת האופנה של מגזין "גלמור", סוזי ילוף שוורץ, אמרה בריאיון לחדשות ABC שדוגמניות העל משנות התשעים, כמו סינדי קרופורד, נעמי קמפבל ובנקס עצמה, היו כולן במידה שש אמריקנית.

"היום מידותיה של דוגמנית צריכות להיות בין אפס לשתיים כדי שתוכל להיכנס לבגדי תצוגות", קבעה ילוף שוורץ. קורבן נוסף של היסטריית מידה אפס היא השחקנית ג'ניפר לאב יואיט. גם אותה תפסו הפפראצי בביקיני, בעת שהותה על חוף הים בהוואי במהלך חופשת אירוסים.

בדצמבר 2007, לאחר שהתמונות פורסמו באתר הרכילות
tmz, היא כתבה בבלוג שלה: "ישבתי בשקט זמן רב אחרי שראיתי איך גופן של נשים נבחן בדקדקנות. למען הסר ספק, אני לא כועסת בגלל העוול שנעשה לי אלא בשביל כל הבנות שנאבקות בדימוי הגוף שלהן. מידה שתיים (34 ישראלית, נ"כ) זה לא שמן! וזה אף פעם לא יהיה. להיות מידה אפס לא עושה אותך יפה".

גם לאב יואיט טענה כי התמונות היו "פולשניות" וצולמו מזוויות לא מחמיאות. "אני יודעת איך הגוף שלי נראה, וכמו שכל הבנות צריכות להרגיש: אני אוהבת אותו. לכל הבנות בעלות העכוזים, הציצים, הירכיים והמותניים, ליבשו ביקיני - ליבשו אותו והישארו חזקות".

בתקופה בה התפרסמו תמונותיה של יואיט, עלה גם הקמפיין בכיכובה לחברת הלבנים "היינס". תמונות הפפראצי שלה בביקיני איששו את ההשערות כי מראה גופה בקמפיין היה תוצאה של ריטוש קיצוני.

"ג'ניפר לאב יואיט לא נראתה שמנה", אומרת שחר אורן, כתבת רייטינג. " היא נראתה רגילה, וזה כנראה היה מאוד 'שוקינג' לראות כוכבת שנראית כמונו וכמו החברות שלנו, עם צלוליט.

"מצד שני, היא מינפה את זה יפה: שמו את התמונה שלה על השער של 'פיפל', ואני לא חושבת שהיא הופיעה על שער מאז 'שולחן לחמישה'. אחרי שהתמונות פורסמו, היו שמועות שהיא קיבלה הצעה להצטלם ל'פלייבוי'. יואיט סירבה כמובן, כי היא כזאת ילדה טובה".

"לזה אתם קוראים שמנה?". טיירה בנקס. צילום: רויטרס

עניין של טרנד
הבאזז סביב תכתיבי הגוף הגיע לסוג של שיא כאשר ג'ניס דיקנסון, שהכריזה על עצמה כ"דוגמנית העל הראשונה" וכיהנה כשופטת בתוכנית הריאליטי "America 's Next Top Model", הגיבה על תמונותיה של יואיט בתוכנית הטלוויזיה האמריקנית "טודיי שואו".

"ג'ניפר לאב יואיט לא שמנה", אמרה דיקנסון. "אם אתם רוצים שמנה, תסתכלו על טיירה בנקס". כשמנחת התוכנית שאלה את דיקנסון אם היא באמת מתכוונת לזה, היא כמובן התקפלה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי לתקן את יחסיה עם בנקס, שהתערערו לאלתר.

ואולם, לא רק דוגמניות טראשיות מטעם עצמן או שחקניות מדרגה נחותה מדברות בגילוי לב על דימוי הגוף שלהן. גם השחקנית האינטליגנטית סקרלט ג'והנסון, שמכונה דרך קבע "המוזה של וודי אלן" וכיכבה בתקופה האחרונה בשלושה סרטים ובקמפיינים של מותג האופנה "לואי ויטון", מוחה באופן שיטתי נגד רזון קיצוני ונגד ניתוחים פלסטיים.

לפני כשנה היא אמרה ל"יו אס וויקלי": "אני משתדלת לשמור על המשקל ולהישאר בכושר, אבל אני לא ממהרת להרעיב את עצמי ולהפוך לרזה באופן לא טבעי. אני מוצאת את הלוק הזה לא סקסי ואני לא רוצה להיות חלק מהמגמה הזו. זה לא בריא ומפעיל יותר מדי לחץ על נשים, שמואכלות בתדמית הזאת של גוף אידיאלי, כשהוא למעשה ממש לא כזה. אני לא צריכה להיות רזה כדי להיות סקסית".

"אני חושבת שהתופעה הזו של יציאה נגד הרזון הקיצוני התחילה מאז הסיפור עם שבוע האופנה בספרד", אומרת אורן. "תמיד היו כאלה שדיברו על הנושא, אבל עכשיו זה הפך לטרנד. זה מאוד לא טרנדי לדבר על רזון, ומאוד טרנדי לדבר הפוך".

את חושבת שהשחקניות שמדברות נגד הרזון עומדות מאחורי דבריהן?
"כל הוליווד זה דאבל סטנדרט אחד גדול, בנוגע להרבה דברים ולא רק לדימוי גוף. אולי אני תמימה, אבל אני מאמינה לבחורות כמו טיירה וחושבת שהן באמת מאמינות בזה, שטוב להן עם איך שהן נראות והן לא מקיאות בסתר או משהו כזה. הרבה יותר מעצבנות אותי דוגמניות דקיקות שאומרות שהן אוכלות הכול כרגיל. זה מוסר כפול".

"לדבר נגד דיאטות זה טרנד כמו ש'הרואין שיק' היה טרנד. עכשיו להיות חמישה ק"ג יותר זה טרנדי, וזה חלק מטרנד הבריאות העולמי. כרגע המגמה היא להיראות יותר רגיל, אבל אף אחד לא באמת רוצה שהכוכבים ייראו רגילים, ולכן גם זה יחלוף. אבל בואו נשמח שזה מה שקורה בינתיים".

סקרלט ג'והנסון ללואי ויטון. מתוך האתר הרשמי

ג'ניפר לאב יואיט. צילום: איי-פי

סוף הוליוודי
את רואה זליגה מהסטנדרטים של עולם האופנה להוליווד?
"ישנה בהחלט הקבלה. בתחום המשחק יש אומנם תפקידים לשמנות, רזות ובטח ובטח לבחורות רגילות, אבל להיות כוכבת הוליוודית זה כבר לא רק זה. זה גם להשיג את הקמפיין הנכון והחבר הנכון וכן הלאה.

"כרגע זה ידוע שכדי להשיג את זה את צריכה להיראות כמו קייט מוס ולא כמו קווין לטיפה. אבל עדיין אפשר לראות בחורות מצליחות מאוד, כמו סקרלט ג'והנסון ונועה תשבי בארץ, שהרבה חושבים שהן יותר סקסיות מבחורות אחרות".

ואכן, אם פעם היה מספיק להיות יפה כדי להיות דוגמנית ומוכשרת במשחק כדי לקבל תפקיד בסרט, היום הכוכבות הן לגמרי מולטי טאסקינג: הן שחקניות, מגישות, זמרות, פרזנטוריות, דוגמניות ומה לא. כך חלחלו ערכי הרזון הקיצוני מעולם האופנה לתרבות הסלבס בכללותה.

אורן חושבת שההפנמה הזו כה עמוקה, עד ששחקניות מלאות יותר משובצות מיד לתפקידים גרוטסקיים. "אני לא חושבת שהעולם מוכן לשנות את זה. אף אחד לא ייקח את ניקי בלונסקי (שכיכבה לאחרונה בגרסה המחודשת ל"היירספריי") וילהק אותה לקומדיה רומנטית. הן תמיד יהיו בתפקיד החברה הטובה שמתנחמת בגלידות כשכל הבנים זורקים אותה. מצד שני, קייט ווינסלט וסקרלט ג'והנסון מקבלות תפקידים ראשיים בלי לחשוב פעמיים".

מי לדעתך מכתיב את הסטנדרטים האלו?
"אומרים שאלו מעצבי האופנה ההומואים, שלכאורה גוף האישה זר להם, ולכן קל להם לקבוע עבורו סטנדרטים כל כך לא אנושיים. אבל היום הסלבריטאיות כבר נכנסו ללופ הזה והן קובעות את זה לעצמן. אז זה טוב שיש מישהי שאומרת לעצור רגע ולחשוב על זה, אפילו אם גם זה רק חלק מטרנד".